החלטה בתיק ה"פ 35407-05-12

זוהי בקשה לביטול צו מניעה זמני. צו המניעה הזמני נגד המבקשות ניתן על-ידי ביום 23.5.12 בהעדר התייצבות מטעמן לדיון (להלן:- " בקשת הביטול").

1.         רקע:

(א)           לפי האמור בתובענה, המשיב 1 (להלן:- " המשיב"), עו"ד במקצועו, בעל זכויות          חכירה של משרד בבניין משרדים הממוקם בלוד, הידוע בשם "מגדל הקיסר"         (להלן:- " מגדל הקיסר" או " הנכס"). מדובר בבניין משרדים בעל 8 קומות      הממוקם על חלק מהמקרקעין הידועים כחלקה 21 בגוש 4011 במגרש 4.

המשיב 2, אופטיקאי במקצועו, בעל זכויות חכירה של חנות אופטיקה הממוקמת בלובי מגדל הקיסר.

המשיבה 3 היא חברה המאוגדת כדין בישראל ובעלת זכויות חכירה של משרד הממוקם בקומה 5 במגדל הקיסר (להלן ייקראו המשיבים 1-3:- " המשיבים").

המשיבה 4 היא החברה הקבלנית ממנה רכשו המשיבים מכוח הסכמי הרכישה את זכויות החכירה בנכסים שבבעלותם (להלן:- " קיסריה").

המשיבה 5 היא החברה הקבלנית שהתקשרה עם המינהל בחוזה הפיתוח שעל פיו זכאית הייתה לבנות בין השאר את מגדל הקיסר (להלן:- " מגדלי לוד - סנטר").

המבקשת 1 (להלן:- " המבקשת") היא חברת ניהול שהוקמה עם בניית מגדל הקיסר ולפי הנטען בתובענה, חלק מבעלי הבניין חויבו להתקשר עמה בחוזה אחיד ומאז לא חידשה את הסכמי הניהול.

המבקשת 2 היא הבעלים של המבקשת (להלן ביחד:- " המבקשות"). לטענת המשיבים בתובענה, למיטב ידיעתם, הנכסים הפנויים והמושכרים שנותרו בבעלות מגדלי לוד-סנטר נמכרו למבקשת 2.

(ב)           לפי הנטען בתובענה, המשיבים רכשו זכויות חכירה לדורות של משרדים במגדל         הקיסר ישירות מקיסריה ונרשמו כחוכרים לדורות בספרי המשיב 6 (להלן:-            " המינהל") בהתאם להתחייבות קיסריה לרשום את הנכס על שמותיהם. כן נטען,        שקיסריה התחייבה לרשום את הזכויות בבניין ובפרט את זכויות החכירה של        המשיבים בלשכת רישום המקרקעין תוך 36 חודשים מיום החתימה על הסכמי          הרכישה, קרי - עד שנת 2000 לכל המאוחר.

(ג)             עוד נטען, שקיסריה ומגדלי לוד-סנטר לא רשמו את זכויות המשיבים בלשכת רישום המקרקעין בהתאם להתחייבויותיהם על פי הסכמי הרכישה ובשל כך המינהל מונע מהמשיבים קבלת שירות בגין כלל הנכסים הנמצאים במגדל הקיסר. כך מסרב המינהל ליתן למשיבים אישורי זכויות, לבצע העברת זכויות, לרשום משכנתה וכד', והכל בשל סכסוך בינו לבין קיסריה, שהוכרזה כ"סרבנית רישום". כל ניסיון מטעם המשיבים לקבל מידע לגבי מצב הרישום של הנכס נכשל, עת המינהל סירב למסור מידע כאמור, מעבר לכך שהעניין עבר להליכים משפטיים.

         כן נטען בתובענה, כי המבקשות מונעות מהמשיבים לפעול באופן שיש בו פגיעה          קשה בזכות הקניין על ידי מניעת גישה או שימוש בשטחים הציבוריים של הבניין      כגון החניה החיצונית הצמודה לבניין וכן מונעות גישה לשטחים הציבוריים של הבניין לרבות פיר התקשורת ובכלל זה שינו את מפתחות הדלתות ללא רשות          בטענה          שהם הבעלים של הבניין.

(ד)           לנוכח האמור לעיל, בשלהי שנת 2009 הגיש המשיב לבית משפט השלום בתל אביב תובענה נגד המשיבים 4-6, במסגרתה התבקשו צווים שונים שתכליתם לגרום לרישום זכויותיו בלשכת רישום המקרקעין וכן לגרום למינהל למלא התחייבויותיו לרישום משכון. בית המשפט הורה על מחיקת התובענה בשל חוסר סמכות עניינית וכדי לאפשר למשיב לשקול את נוסח התובענה, הסעדים המבוקשים בה ואת שאלת הסמכות המקומית (העתק פסק דינו של בית משפט השלום - נספח ג' לתובענה).

משהוברר למשיב שמשיבים 2-3 נמצאים במצב זהה לשלו, הצטרפו שלושתם יחדיו והגישו בחודש מאי 2012 את התובענה דנן, בה עתרו לצווים הבאים: צו המורה למינהל ליתן בידיהם אישורי זכויות בעניין בעלותם בנכסים השונים; צו המורה למשיבים 4-6 למסור לידיהם את כל המסמכים הרלוונטיים לביצוע כל פעולה המותרת לבעלי זכויות בדין בגין הנכסים נושא התובענה; צו המורה למשיבים 4-6 ליתן להם התחייבות לרישום משכנתה או משכון לטובת צד ג'; צו המצהיר שלמינהל אין סמכות להימנע ממתן שירות למשיבים או לאחרים שנרשמו כבעלי זכות חכירה בנכס; צו המורה למשיבים 4-6 להימנע מכל רישום בנוגע לנכסים נושא התובענה מבלי לתת דין וחשבון למשיבים וליתר בעלי הנכסים; צו המחייב את המשיבות 4-5 לקיים התחייבויותיהן מכוח הסכם הרכישה באופן שבו יתאפשר לאלתר לרשום את הנכס בלשכת רישום המקרקעין; למנוע מהמשיבות 4-5 לרשום את המבקשת כחברת הניהול; וצו המונע מהמבקשות למנוע מהמשיבים לבצע כל פעולה ברכוש המשותף לרבות גישה למקרקעין המשותפים.

בד בבד עם הגשת התובענה, הגישו המשיבים בקשה לצו מניעה בה עתרו לצווים הבאים: צו המורה למבקשות ולמשיבים 4-6 לא למנוע מהם לבצע כל פעולה המוקנית להם מכוח היותם בעלים בנכס, לרבות אי מניעת גישה למתקנים הציבוריים בבניין לרבות פיר התקשורת, במטרה לחבר את נכסיהם לכל שירות בו יחפצו; צו המורה למבקשות ולמשיבים 4-6 לסלק ידיהם לאלתר מכל נכס ציבורי המצוי בבניין ולמסור לידיהם את מפתחות הגישה לבניין ולמתקנים המשותפים, לרבות הגישה לחניות ולשטחים הציבוריים הממוקמים  סביב הבניין; וכן למנוע מהמבקשות ומהמשיבים 4-6 לבצע כל שינוי בנכס עד להכרעה בתובענה העיקרית.

(ה)           בדיון שנקבע ליום 23.5.12 (להלן:- " הדיון הראשון") לא הייתה התייצבות מטעם המבקשות ומטעם המשיבות 4-5. עו"ד ממיסטבלוב מטעם המשיבים הצהירה לפרוטוקול שהיא שוחחה עם מר אלי אוהב ציון, הבעלים של המבקשות (להלן:- " מר אוהב ציון"), שאישר שקיבל את הבקשה לצו מניעה ואת ההחלטה על הדיון אך התנצל ואמר שלא הספיק להעביר את החומר לעורך דינו בהתראה של יום אחד. משכך, נתתי צו מניעה זמני כמבוקש וקבעתי דיון בתובענה העיקרית.

(ו)             בהמשך לכך, הגישו המבקשות בקשה לביטול צו המניעה הזמני, היא הבקשה דנן. בקשת הביטול נתמכה בתצהירו של מר אוהב ציון, והועלו בה טענות מטענות שונות. באשר לסיבת אי התייצבותו לדיון טען מר אוהב ציון, שכשקיבל עותק מהבקשה לצו מניעה ומכתב התביעה הוא לא הבחין שבין כל המסמכים נמצאת גם ההחלטה על הדיון ולכן לא הגיע לדיון. לגופו של עניין טען, שהמבקשות אינן מונעות מהמשיבים גישה לרכוש המשותף של הבניין ואף לא השתלטו על רכוש כלשהו. כך, למרות שלטענת המבקשות, המשיב לא שילם דמי ניהול למעלה מ - 7 שנים, נמנעה חברת הניהול מלנתק את משרדו ממיזוג אויר ומנהלת מולו הליך בוררות. באשר להסדרי החניה בחניה החיצונית נטען, שחברת הניהול שיפצה את החניון הציבורי והסדירה את החניה בחניה החיצונית כפי שהוחלט באסיפה הכללית של דיירי הבניין ודיירי הבניין שהחליטו לחנות בחניה החיצונית הגיעו להסדר עם חברת הניהול על השתתפות בדמי האחזקה השוטפים של החניון החיצוני מעבר לדמי הניהול.

באשר למפתחות נטען, שמעולם לא פנה מי מהמשיבים לחברת הניהול בבקשה לקבל מפתח כלשהו, קל וחומר שמעולם לא סורב ומטבע הדברים המפתחות למתקנים בבניין שהם רכוש משותף מוחזקים בידי חברת הניהול שמטפלת באותם מתקנים.

לנוכח כל האמור עתרו המבקשות לבטל את צו המניעה.